לינקים לשבת מצוננת
תמונות רשמיות מההפקה של Watchmen
נהרות של דם – הרכב ישראלי חדש (לי קורצוויל וגיא כהן) ומעניין.
חנות הבגדים שאני מרייר עליה כבר כמה ימים, מבית OBEY
אם אתם קונים רק אלבום אחד השבוע, החודש או השנה, תדאגו שזה יהיה החדש של פרושיאנטה. מאסטרפיס.
באיחור בלתי אפנתי קראתי וראיתי את Persepolis, ואח"כ באיחור ממש מביש את Sin City, שהוא פשוט אחד הסרטים הכי שומטי לסתות שאפשר לדמיין, ואני מפציר בחוטאים שכמותי (אם עדיין נותרו כאלה) להשלים את הבור הזה בהשכלה. ויפה שעה אחת קודם. ואפרופו Sin City, ב 2010 מגיע החלק השני, ושנה אחריו מתוכנן החלק השלישי.
בעקבות זרם הקומיקס המבורך שנחת עלי משום מקום (בעצם מעוד היכרות מאוחרת שלי, זו עם "מאוס" של ארט ספיגלמן), אני קורא עכשיו את "Epileptic" של דיוויד בי., ואחריו בתור מחכים כבר "V For Vendetta" ו "The Watchmen" של אלן מור.
המגזין Vice שכבר הוזכר כאן בעבר, הוא נטול גבולות, מחסומים וצנזורה, וככזה, כתבות וידאו על ברית מילה המונית ללא הרדמה באוגנדה (אזהרה – קיצוני), למשל, הם עניין של מה בכך. ת-ע-נ-ו-ג.
דיגניישן היא תוכנית וידיאו שבועית של קוין רוז, אחד המייסדים של האתר "דיג", וחברו הטוב אלכס אלברכט. מדובר בכשעה גיקית במיוחד, אבל מלאת קסם אישי והומור של השניים, בה הם מציגים קישורים נבחרים מאתר האם. ממכר.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני ממליץ לך בחום להעביר את ווטצ'מן מעלה בתור, ולו רק כדי שתספיק לקרוא אותו (הוא ארוך יותר ממה שהוא נראה, כי יש לו לא מעט דפי טקסט "רגילים") לפני שמגיע הסרט, עוד חודש וקצת.
ואיך הספר\סרט של פרספוליס? עדיין לא הספקתי לשזוף עיניי באף אחד מהם. את Epileptic התחלתי פעם והוא נורא הרתיע אותי בעמודים הראשונים אז הפסקתי. דווח אם שווה להתאמץ.
מעניין, מה שקרה לך עם Epileptic קרה לי עם Watchmen, אבל אני עדיין מתכוון לתת לו צ'אנס, כמובן. הספר (כרך ראשון) והסרט של פרספוליס מצויינים, האנימציה בסרט היא משהו שטרם ראית בעבר, וזו הבטחה. גם סיפור המסגרת מאוד מעניין, הוא סותם כמה חורים בהשכלה ודי מסביר למה האיראנים (או הפרסים, אם לדייק) חדורי שנאה כלפי העולם ששדד אותם במשך מאות שנים.
הברית מילה השבטית לא מזעזעת כמו הטקס של שחיטת הטלה. רק מראה כמה קרובים אוכלי הבשר למינהם למנהגים וטקסים פרימיטיביים שחבל שלא נעלמו מן העולם. סליקו עזוב אותך מבשר שלא יקחו אותך לחיתוך טייק טו
כן, כל הקונספט הזה של להרוג בשביל מזון יש בו מן הדפיקות, אני חייב להודות. אני יכול להגיד שעם השנים הקיבה שלי פחות סובלנית לבשר, אבל סטייק מדמם עדיין עושה לי את זה מפעם לפעם.